יש לנו בינה. ומה עם הדעת?
אפשר להספיק יותר, בלי להתקדם במה שחשוב לנו.
גם אצלך יש תחושה שפתאום הכל אפשרי? מה שפעם דרש שעות, אפשר היום לעשות בכמה דקות. דברים שלא ידענו מאיפה להתחיל איתם, פתאום נמצאים במרחק של שאלה. ואיכשהו, למרות כל הזמן שהכלים האלה אמורים לחסוך לנו, אנחנו עדיין עסוקים עד מעל הראש.
לאחרונה עלה בשיחה משפט שנשאר איתי: "החוכמה בעידן הבינה היא לפתח את הדעת".
וחשבתי, כמה אנחנו מתעסקים במה עוד אפשר לעשות, וכמה פחות יוצא לנו לשאול: רגע, מה אנחנו בכלל רוצים?
כי אפשר להספיק יותר, בלי להתקדם במה שחשוב לנו. אפשר לקבל המון רעיונות טובים, ולהישאר עם כולם בראש. ואפשר גם לעבוד קשה, להרוויח, ובסוף החודש להרגיש שהכסף שוב הלך לכל מקום, חוץ מלאן שרצינו.
יש לנו יותר כלים. עכשיו צריך לבחור למה להשתמש בהם.
בשבילי, זו המשמעות של לפתח את הדעת: לעצור רגע בתוך כל האפשרויות, להבין מה נכון לבית שלנו, ולתת לזה מקום בהחלטות של היום-יום.
מה חשוב לך לאפשר לילדים? מה ייתן לך קצת יותר שקט? ומה נדחה אצלך כבר הרבה זמן, למרות שהוא באמת חשוב לך?


